איחוד הרמוני והמוות של האגו

לפני שנכנסתי לאיחוד הרמוני בפעם הראשונה, לא כל כך ידעתי למה לצפות. זה כאילו מצד אחד ידעתי שזה מדהים, אוהב, רגוע, מספק, ומלא באושר, ומצד שני לא באמת ידעתי איך זה ירגיש בידיוק. ואז כשנכנסתי לתדר הזה, פתאום הבנתי: מצד אחד זה הרבה יותר מדהים ממש שיכולתי לדמיין ומצד שני: התאכזבתי. הרגשתי שלווה עמוקה ואושר אלוהי, אבל לא הבנתי למה אני לא מקבלת חבילות של כסף ומלא לייקים ומחמאות מבחוץ. כאילו פתאום היה לי קצת מאכזב כי חשבתי שאקבל את כל הדברים החיצוניים האלה ישר! ואז הבנתי: איחוד הרמוני זה המוות של האגו. זה ההבנה העמוקה שלא צריך את האישור מבחוץ או את החומר- כדי להרגיש טוב. זה להבין שלהרגיש טוב יותר חשוב מכל דבר אחר. וששום סכום של כסף ושום כמות של לייקים מבחוץ לא יכול להביא לי את האושר הזה; אלה רק אני יכולה להביא את זה לעצמי. אז כמובן שבאיחוד הרמוני קיבלתי המון ברכות מאנשים, והרבה צומת לב בהתחלה, אבל מהר מאוד זה נרגע ואז הייתי צריכה ״לחזור לעבודה״.העבודה העצמית לא מסתיימת באיחוד ההרמוני, למעשה היא רק מתחילה. והעבודה היא באמת להרוג את אשלייה האגו, שגורמת לנו בסופו של דבר לסבל. ונאלצתי להפרד מהחלום הזה ש״כולם יאהבו אותי״ ו״יהיה לי את כל החומר ישר״. כי לא, לא כולם אהבו אותי, אפילו שהייתי באיחוד הרמוני. ולא, לא קיבלתי מיליון שקל לחשבון בנק שלי בגלל שאני באיחוד הרמוני. כל מה שקיבלתי זה שקט. שלווה. הידיעה שאלוהים איתי. ממש איתי. ולא עוזב. ואז הבנתי: זה מספיק.